הפיכת שיעורים ושיחות לספר
כשחומר נולד בעל פה, התמלול משמר את המילים אך עדיין אינו יוצר פרק שאפשר לקרוא ברצף. לשיעור חי יש חזרות, מעברים ורמיזות שנשענות על רגע המסירה.
מהקלטה או מרשימות לציר מרכזי
אפשר להתחיל בהקלטת שיעור, בתמלול, בראשי פרקים או בחומר שנוצר בשיחה עם המחבר. בשלב הראשון מאזינים או קוראים את החומר כדי לזהות את השאלה המרכזית, את המקורות שכבר נזכרו ואת החידוש שמחזיק את היחידה. תמלול מדויק אינו בהכרח מאמר: בשיעור חי יש חזרות מועילות לשומעים, סטיות קצרות, רמזים ללוח או למקור פתוח ומשפטים שהושלמו מתוך ההקשר.
מסמנים מה שייך למהלך הכתוב ומה נאמר כדי להשיב לשאלה רגעית או להחזיר את הקהל אל הרצף. חזרה אחת עשויה להיות הדגשה שחשוב לשמר; חזרה אחרת אפשר לצמצם. ההבחנה אינה נעשית לפי ספירת מילים, אלא לפי תפקיד הדברים אצל הקורא שלא נכח בשיעור.
שלד, טיוטה ושאלות למחבר
לאחר זיהוי הציר בונים שלד: פתיחה המעמידה את הבעיה, תחנות הטיעון, המקומות שבהם נדרש מקור, ומסקנה. מן השלד נכתבת טיוטה ראשונה. זו אינה גרסה סופית: היא מאפשרת למחבר לבדוק אם נבחרה השאלה הנכונה, אם סדר הדברים נאמן לשיעור ואם ניואנס שנאמר בעל פה לא הפך בטעות לטענה מוחלטת בכתב.
השאלות חוזרות למחבר במקומות שבהם יש שתי אפשרויות להבין את הדברים, מקור חסר או הכרעה שלא נאמרה במפורש. עבודת מקורות והפניות נעשית לפי היקף שסוכם: הבחנה בין מקור שנזכר בחומר לבין מקור שיש לאתר או לבדוק. אין לייחס למחבר מקור או מהלך חדש רק כדי לסגור פער בטיוטה.
מן היחידה הראשונה אל פרקים ושערים
לאחר אישור הכיוון משלימים את המאמר: מסדרים מעברים, כותרות, דוגמאות נחוצות ולשון עקבית. אם מדובר בסדרת שיעורים, בודקים אילו שיעורים יוצרים פרק אחד, היכן יסוד חוזר שניתן להפנות אליו, והאם סדר המסירה בעל פה הוא גם הסדר המתאים לספר. פרקים ושערים נבנים לפי רצף הרעיונות; אין צורך לכפות על כל שיעור מבנה זהה.
בסיום עוברים על היחידה בשלמותה: האם מי שלא שמע את השיעור יכול להבין את השאלה, לעקוב אחר המקורות ולדעת מהו החידוש. אפשר להתחיל בשיעור אחד לפני החלטה על ספר שלם, כדי לראות את רמת הבירור, הכתיבה והליטוש הנדרשת. העבודה היא על התוכן הכתוב; עימוד, כריכה והדפסה אינם כלולים בשירות זה.
מקרה מן הדוגמאות: „בין הגוף לנשמה”
לפני: רשימות שיעור קצרות ומעורבות, כפי שהן מוצגות בדוגמה המאושרת באתר.
העבודה: העמדת המהלך, סידור הרעיונות וליטוש הלשון עד שנוצר מאמר עברי רציף.
אחרי: קטע מן המאמר הערוך עומד מול הרשימות. לצפייה בהשוואה.
בדוגמאות „מי נח” ו„את בתי נתתי לאיש הזה” נבנו פרקים מתוך שיעורים בעל פה. עבודה כזאת עשויה לכלול לימוד של החומר, פיתוח הרעיונות, בניית מהלך, חלוקה לפרקים ועריכה עד להעמדת חיבור שלם.
הדוגמה הזאת מתעדת עבודה מתוך רשימות; היא אינה מוצגת כהוכחה להאזנה להקלטה המסוימת הזאת. דרך העבודה מתוך הקלטות מתוארת בעמוד התהליך, והיקף ההאזנה נקבע לפי החומר שנמסר.