מחיר עריכה תורנית באתר הוא 250 ₪ לשעה לעריכה מעמיקה, והחל מ־180 ₪ לשעה לפרויקט רחב או עבודה שוטפת. המחיר הכולל של ספר אינו נגזר ממספר העמודים לבדו: קודם צריך לדעת כמה עבודה דורש כל חלק ומה ייחשב לתוצר גמור.
מדוע אי אפשר להכפיל מחיר בעמודים?
שני כתבי יד בני אותו אורך עשויים לדרוש זמן שונה. חיבור אחד כבר מסודר לשערים, ומצריך בעיקר ליטוש מעברים ואחידות מונחים. בחיבור אחר כל פרק נפתח מחדש: צריך לברר מהו החידוש, להעביר ראיה למקומה ולשאול את המחבר כיצד הוא מכריע בין שתי אפשרויות. ספירת עמודים אינה מודדת את זמן הבירור הזה.
גם גודל הגופן, מספר ההערות וצפיפות המקורות משפיעים על אורך הדף בלי ללמד כמה קשה לערוך אותו. לכן השאלה המועילה היא מה נעשה בשעה של עבודה, ולא כמה עמודים נספרו. עבודה על פרק מייצג מאפשרת לראות את סוג ההתערבות ואת הזמן הנדרש באופן אמין יותר.
חמשת הגורמים העיקריים
עומק הסוגיה ומצב כתב היד
דיון שבו מקור, פירוש, קושיה ומסקנה כבר מובחנים קל יותר לעריכה מאותו דיון כאשר הכול משולב בפסקה אחת. קיצורים פרטיים, הפניות לא שלמות, שינויים במספור וחלקים שנכתבו בתקופות שונות מוסיפים עבודה. לעיתים ההכנה של המחבר, כגון איסוף המקורות וסימון גרסה עדכנית, חוסכת סבבים של בירור.
רמת ההתערבות והיקף הבירור
יש הבדל בין עריכת לשון, ארגון פסקאות, בניית סימן מחדש וביקורת של רצף הטענות. בכל אחת מן הרמות עשויה להידרש שיחה עם המחבר, אך מספר השאלות ואופיין שונים. מקום שבו נדרשת הכרעה למדנית או הלכתית מוחזר למחבר; העבודה אינה כוללת ייחוס מקור או השלמת פסק בלי בירור.
חומר שנמסר בעל פה
הקלטה, תמלול ורשימות אינם חומר זהה. בהקלטה יש להאזין כדי לזהות את ציר השיעור; בתמלול יש לעיתים חזרות וסטיות טבעיות של דיבור; ברשימות נדרש לפתח את המעברים שבעל פה היו מובנים לשומעים. בדוגמת בין הגוף לנשמה החומר המוצג הוא רשימות, ולא הקלטה. היא מראה את פער העבודה בין ראשי דברים למאמר קריא.
איך אפשר לקבל אומדן מועיל?
שלחו פרק או קטע שאופייני לחיבור, ציינו אם שאר הפרקים דומים לו, והסבירו מהו התוצר המבוקש. אם חלק מן הספר דורש רק הגהה וחלק אחר דורש בניית מהלך, כדאי לסמן זאת מראש. ציינו גם האם המקורות כבר בדוקים ומה נדרש לגבי הפניות. כך אפשר להבחין בין עבודות שונות בתוך אותו פרויקט.
לאחר בדיקת דוגמה מייצגת ניתן להגדיר את רמת העריכה ולדון במסגרת העבודה. בפרויקט רחב, כדאי לקבוע תחנת בדיקה לאחר פרק ראשון: האם האומדן תואם את מצב החומר, והאם המחבר מרוצה מעומק ההתערבות. אם לא, מעדכנים את ההגדרה לפני המשך העבודה.
מה אפשר להכין כדי לצמצם זמן בירור?
שמרו גרסה אחת עדכנית של כתב היד, סדרו כותרות באופן עקבי וציינו היכן המקורות עדיין דורשים אימות. אם יש פרקים שנוסחו בעל פה ואחרים שכבר עברו עריכה, סמנו זאת. דף קצר שבו המחבר מסביר מי קהל היעד, מהי נקודת החידוש ומה אסור לשנות בסגנונו יכול למנוע סבבים ארוכים של תיקונים שאינם נובעים מן הטקסט עצמו.
אין צורך ״לתקן״ לבד כל קושי לפני שליחת הדוגמה. דווקא קטע לא מושלם מגלה מה נדרש: האם הבעיה חוזרת בכל הספר, האם יש רק כמה מקומות קשים, ואילו שאלות מחייבות החלטה של המחבר. תמחור על בסיס פרק מייצג עדיף על ניסיון לנחש מן הקובץ כולו כמה זמן ייקח לטפל בו.
מה להשוות בין הצעות מחיר?
מחיר לשעה מקבל משמעות רק לצד פירוט העבודה: מי בודק מקורות, האם התוצר כולל הערות למחבר, כמה בירור נדרש, והאם מדובר בליטוש או בבניית מבנה. שאלו גם כיצד יטופל חומר חדש שיוסיף המחבר במהלך העריכה. ההשוואה צריכה להיות בין אותו היקף עבודה ולא בין שני מספרים מנותקים.
לפרטי התעריפים ראו את עמוד המחירים; להסבר על עריכת ספר כמכלול ועל רמות העבודה השונות ראו את עמודי השירות. אפשר גם לעיין בדוגמאות לפני ואחרי כדי להחליט מה קרוב לחיבור שלכם, ואז לשלוח קטע לבדיקה.
בעת תכנון התקציב כדאי להשאיר מקום גם לזמן של המחבר: קריאת הטיוטה, מענה על שאלות ובחירת נוסח במקום שבו יש כמה דרכים נכונות להציג את הדברים. זה אינו סעיף מחיר חדש, אלא חלק מתכנון העבודה. אם המחבר אינו פנוי להכרעות לאורך הדרך, כדאי לקבוע מראש כיצד ירוכזו השאלות ומתי יוכל להשיב עליהן, כדי שהעריכה לא תיעצר בין פרקים.